דף הבית | מי אנחנו | תקנון | חברי ועד | הרשמה לחברה | צור קשר

ניירות עמדה

נייר עמדה בנושא Array Comparative Genomic Hybridization (A-CGH) לאבחון ילדים עם חשד לתסמונת גנטית ולאבחון טרום לידתי.

עדכון: 23.03.2010

מטרה:

המלצות לבדיקת Array Comparative Genomic Hybridization (A-CGH) לצורך אבחון גנטי

הקדמה: מהי בדיקת Chromosomal micro-array analysis (CMA)?

עד היום, במשך למעלה מ-50 שנה מתבצעת בדיקת הכרומוזומים ע"י אנאליזה תחת המיקרוסקופ (קריוטיפ) ברזולוציה ממוצעת של כ-450-500 פסי צבע (banding). בשנים האחרונות פותחה שיטה חדשה המאפשרת סריקה של הגנום לעודפים וחסרים של מקטעים כרומוזומיים. בדיקה זו המתבצעת בשיטות מולקולריות מדמה בדיקה ציטוגנטית, אבל ברזולוציה גבוהה הרבה יותר לעומת בדיקת כרומוזומים רגילה.

הבדיקה מתבצעת בטכניקה חדשנית ומאפשרת לבחון בניסוי אחד אתרים מרובים בחומר הגנטי, על מנת לקבוע אם קיימים חסרים או תוספות מזעריות (שאינםן ניתנים לאיתור בבדיקת הכרומוזומים הרגילה-הקריוטיפ). בשימוש כיום נמצאים מספר סוגים של שבבי DNA (Chips, Microarrays):
1. המתבססים על CGH-arrays (לדוגמא על BAC-clones).
2. המתבססים על SNP-arrays.

ישנם צ'יפים הכוללים מקטעים מיצגים של הגנום בצפיפות משתנה ("skeleton", all genome), ואחרים המכילים מקטעים של אזורים בגנום שידוע כי הם גורמים לתסמונת גנטית מוכרת (Targeted, Hot Spot). השבבים שונים זה מזה במספר מאות אתרי ה- Hot Spots שנבדקים בהם, ובצפיפות ה SNP-ים הנבדקים בשלד הגנום. באבחון פרֶה-נטלי (prenatal diagnosis ) מקובל כיום להשתמש בעיקר בסוג השני של השבבים ( Targeted).

בעולם קיימים צ'יפים כאלה בשימוש קליני במערכות בריאות שונות. מידת הדיוק, האמינות, הכיסוי, וההצלחה של כל סוג של צ'יפ נמצאות באופן קבוע בבדיקה והשוואה, כאשר החברות המייצרות את השבבים מעדכנות אותם באופן שוטף, כך שקיים כבר היום הבדל בין הצ'יפים שמשתמשים בהם כיום לבין אילו שהשתמשו בהם לפני מספר חודשים. בנוסף, לא נקבע עד היום בנושא זה כל סטנדרט מקובל. הבדיקה מוצעת בעולם המערבי במקרים של ברור למחלות ותסמונות גנטיות – פוסט נטלי (post natal ) בהמלצת רופא גנטיקאי/ייעוץ גנטי, דרך המכונים הגנטיים, והוחל במקומות מסויימים גם השימוש לבירורים פרה-נטליים (pre natal).

יתרונות הבדיקה ושימושיה.

  1. זיהוי שינויים מזעריים לכל אורך הכרומוזומים שאינם ניתנים לזיהוי בבדיקת כרומוזומים רגילה, או בבדיקת FISH המתבצעת רק על אזורים ייחודיים וידועים מראש.

  2. הבדיקה ניתנת לבצוע על DNA המופק מרקמות שונות (לויקוציטים, אמניוציטים, בלסטומרים ועוד).

  3. הבדיקה מהירה -  אורכת עד כ-10 ימי עבודה מרגע שמגיעה למעבדה.

  4. הבדיקה ניתנת לאוטומטיזציה ויכולת אנליזה אוביקטיבית.

  5. הבדיקה יעילה גם בזיהוי אחוזי מוזאיקה קטנים

מגבלות וחסרונות הבדיקה.

  1. פענוח תוצאות הבדיקה עדיין בתהליכי למידה, לכן לא תמיד ניתן לקבוע בוודאות את משמעות הממצאים. לעובדה זו משמעות רבה באבחונים טרום לידתיים, שם אי הבנת המשמעות הקלינית של התוצאות יכולה לגרום לחרדה מיותרת והפסקות הריונות לא מוצדקות.

  2. הבדיקה איננה בסל הבריאות, עלותה גבוהה ורק לאחרונה החלה להתבצע בארץ אצל ילדים.  
    בדיקות CGH-A לאבחון הטרום לידתי נעשות כיום רק בחו"ל.

המלצות האיגוד לשימוש בבדיקת CGH-A (בצ'יפ הגנטי).

בכל מקרה ההוראה הרפואית תקבע בהליך של ייעוץ גנטי.

  1. בדיקה לילדים או מבוגרים במסגרת ברור חשד לתסמונת גנטית - האיגוד ממליץ שהבדיקות הקליניות יעשו בהתאם לשיקול דעת והמלצת הגנטיקאי\ת.

  2. בדיקה בהריון כשיש ממצאים חריגים: בדיקת הקריוטיפ השגרתית המבוצעת בארץ היא בדיקת הבחירה הראשונה והמומלצת. ניתן לשקול ביצוע הבדיקה לאחר ייעוץ גנטי.

  3. נשים בהריון ללא ממצאים חריגים (כבדיקת סקר):  בשלב הנוכחי ולאור העובדה שהמידע הקיים עדיין אינו רב, מספק וברור, האיגוד אינו ממליץ על ביצוע בדיקת CGH-A.

נייר עמדה זה יעודכן אחת לשנה.

ACOG Committee Opinion Number 446 November 2009. A-CGH in Prenatal Diagnosis